בשנים האחרונות, עם עליית כוחן הציבורי והפוליטי של תנועות שונות הפועלות תחת דגל הלהט"ב, החלו גופים שונים לבטא את הזדהותם עם המאבק של תנועות אלו, בהנפת דגל הלהט"ב במוסדותיהם, ובאתרים וירטואליים ברחבי המרשתת. בשנת תשפ"ב בעת כהונת ממשלת בנט-לפיד גלשה תופעה זו גם לגופים ממלכתיים כגון משרדי ממשלה וגופים הפועלים תחתם. הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט בחודש בו מציינים ארגונים אלו את פועלם ומכנים אותו "חודש הגאווה", המצוין בחודש יוני, ומתרחב עם השנים לכל חודשי הקיץ. בתחילת חודש יוני 2022 , כאשר מספר גופים ממשלתיים החליפו את הסמליל (לוגו) שלהם לצבעי הלהט"ב כאות הזדהות עם המאבק של ארגונים אלו.
תחילת המאבק המשפטי על הזכות להורות החל בבג"ץ 909-20 שהוגש בשבט תש"ף (2/2020). בעתירה דרשנו לנהל רישום של כי שנולד מתרומת ביצית בהתאם לחוק, וכן לנהל רישום מסודר בהם ניתן צו הורות או צו הורות פסיקתי.
דרישתנו לניהול רישום של כל מי שנולד מתרומת ביצית התקבלה, אלא שהמדינה טענה שהיא צריכה לקבוע את התקנות להפעלת הרישום. לטענת המדינה טיוטת התקנות כבר מוכנה ובית המשפט הסתפק בכך. חשוב לציין שעד עתה התקנות לא פורסמו, והרישום עדיין לא החל.
לאור ההצלחה בדיון בבג"ץ 909/20 הגשנו בתמוז תש"ף (6/2020) בג"ץ נוסף 4424/20 ובו דרישה להקים מרכז רישום ארצי לרישום הילודים מבנקי הזרע והסדרת נוהל העדכון של רשמי הנישואין. בעתירה זו השגנו יותר מאשר פיללנו.
לאור ההצלחה בדיון בבג"ץ 4424/20 הגשנו בסיון תשפ"א (5/2021) עתירה נוספת בג"ץ 3676/21. בעתירה זו נגענו פעם ראשונה בענין המהותי ולא רק הטכני. דרשנו לבטל את סעיף 24 בתקנות נוהל בנקי הזרע המאפשר תרומה/מכירה של זרע באופן אנונימי. בעתירה זו העלנו למבחן את הזכות להורים מול הזכות להורות.
בעתירה זו בקשנו לבטל את חזר מינהל הרפואה 6/2020 בו נקבע כי הועדה לשינוי מין יכולה להנפיק תעודה המעידה על שינוי מינו של אדם בהתאם להרגשתו הסובייקטיבית. עם תעודה זו ניתן לשנות את רישום המין בתעודת הזהות.
כזכור בבנק הדם שינו את טפסי ההתרמה בתחילה להורה 1 והורה 2 ולאחר מחאה ציבורית כנגד מחיקת המושגים 'אב' ו'אם', מחקו את סעיף ארץ המוצא של ההורים.
בענין זה הגשנו בקשות לחופש המידע. האחת עסקה בהשלכות המאבק הציבורי על תרומות הדם. והשנייה בלגיטימיות של ההחלטה להסיר ארץ מוצא אב ואם מהטפסים. שתי הבקשות לא נענו ונאלצנו לפנות לבית המשפט.