המאבק על המשפחה

באופן טבעי חיפשתי כמובן חומרים של ועל מכינת בני ציון כדי לנסות להכיר ואולי להבין.

והנה נחשפתי מצד אחד לפעילות חסד מיוחדת בעזרה לקשישים , למידה ועשייה ברוכה, ומצד שני למסמך שתוכנו מעיד על תפיסת עולם מעוותת שמעידה על הלך רוח בעייתי בלשון המעטה המעורר מחשבה ושאלה.

במסמך שפורסם כמענה למאמרו של הרב לוינשטיין ממכינת עלי מסביר יובל כהאן ראש המכינה את האידאולוגיה שלו כמי שדוגל בשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. הוא מסביר שלא מדובר רק בדאגה לשוויון הזדמנויות לנשים, אלא בעיקר במאבק בשם ערכי הליברליזם על ערך המשפחה. וכך הוא כותב:

"ערך המשפחה הוא ערך חשוב אך אם הוא מוחלט הוא מביא איתו אומללות לאחוזים גבוהים של אנשים, ולכן הערעור על מוחלטותו הוא אידאולוגיה.... זוגיות ללא נישואין, גירושין, חד הוריות, הומוסקסואליות, רווקות ועוד כל מיני מילים שנחשבות קללות בציבור הדתי (יהודי נוצרי מוסלמי) אינן אלא ברכה והישגים שהחברה  הליברלית השיגה..."

מבלי להיכנס לדיון על דרך הצגת הדברים והחיבור המופרך בין תפיסות עולם שונות כל כך יהודי - נוצרי - מוסלמי כאחד, ברור שעומד לפנינו אדם שלוקח את מוסד המשפחה שהוא הבסיס לקיום החברה האנושית במשך אלפי שנים, וביהירות בלתי נתפסת מוכן למחוק אותו בשם אג'נדה בת עשרות שנים חסרת בסיס מציאותי וניסיון היסטורי.

הבירור שהחברה האנושית עוברת היום סביב מוסד המשפחה הוא בעיני חיובי מאוד. השינוי ביחס למעמד האישה ויכולתה להביא לידי ביטוי את כישרונותיה וייחודה הוא תהליך מבורך, והוא כמובן יוצר צורך לרענן הרבה מהמוסכמות החברתיות. אך זאת תוך שמירה, זהירות וכבוד, כדי לבור את הבר מתוך התבן. "עולם ישן עדי יסוד נחריבה... לא כלום מתמול, מחר- הכל", הוא ההמנון שהוביל את האסון ההיסטורי של הקומוניזם שדגל בפירוק המשפחה. התגר שאנשים מסוגו של יובל קוראים כנגד מוסד המשפחה הוא אמנם חלק מבירור זה, אך המחיר כבד מנשוא.

רבים מהפועלים היום לפירוק התא המשפחתי עושים זאת בדרך רמיה. הם מרחיבים את מושג המשפחה לכל דבר כך שהוא מאבד את יחודו. מעטים הם אלו שמעזים לומר בגלוי שמטרתם המוצהרת היא לפגוע ביחוד של ערך "המשפחה". במסמך נדיר ומיוחד זה חושף לדעתי ראש המכינה את תפיסת העולם לא רק זו הפרטית שלו, אלא של ראשי מערכת הביטחון שמובילים את פקודת השילוב הראוי ואת מסמך היוהל"ם ששם את הצבא בחזית של המאבק החברתי לפירוק מוסד המשפחה. הסמל המיוחד שעצבו בצה"ל ליחידת היוהל"ם בו נמחק הייחוד המגדרי, הוא חלק מ"מלחמה על צביון וערכים" כפי שכותב יובל. ביהירות בלתי נתפסת מתעלמים מובילי דעה זו מהמציאות, מעלימים ומסתירים את ההבדלים הטבעיים בין נשים לגברים בתחומים הפיזיים והפסיכולוגיים כדי להצדיק את האג'נדה, גם כאשר המציאות טופחת על פניהם.

יש הטוענים שמוסד המשפחה הוא זה שיצר את ההבדל בינינו, בני האדם, לבעלי החיים – אצל בעלי חיים אין סבא וסבתא, אין המשך דורי. אך גם אם טענה זו לא מוכחת, ברור הוא שהזוגיות ללא נישואין, הבלוף של חד הוריות, והלגיטימציה לחיי מין רק לשם הנאה בלי האחריות שהם נושאים בקרבם, הם אסון שאת תוצאותיו כבר אפשר לראות במדינות רבות. פירוק המשפחה מביא לצמיחת דור של ילדים שאין לו עבר וממילא אין לו עתיד. הרגשת התלישות הזו הביאה מדינות רבות באירופה וערב (נצרות ואיסלם) למאזן שלילי בגידול האוכלוסייה ולמצב שבו למעשה החברה האנושית באותם מקומות מחסלת את עצמה לדעת. מדינת ישראל ואולי נכון יותר לומר, החברה היהודית במדינת ישראל היא החברה היחידה היום בעולם המערבי שקצב גידול האוכלוסייה בה רק עולה, הדבר המבטא שמחה ואמונה בעתיד טוב – אופטימיזם. אין ספק שתופעה ייחודית זו נובעת  מעולם הערכים של הציבור היהודי שקדושת המשפחה בו היא ערך עליון. איני יודע האם ההתעלמות מהמציאות ומהניסיון ההיסטורי בנושא המשפחה מעיד על הלך הרוח שהביא גם להתעלמות מהמציאות והניסיון בנושא השיטפונות, אך ברור לי שלנו כחברה אסור להתעלם מהכתובת שעל הקיר בנושא המשפחה. ערעור מוסד המשפחה יחודו וקדושתו, שצה"ל בחסות תקשורת אוהדת מוביל, הוא נזק חברתי, ולא רק בטחוני. המציאות מוכיחה כי שילוב הבנות ביחידות הלוחמות פוגע הן בכושרן של היחידות והן בבנות עצמם. אבל צה"ל מתעקש להתכחש למציאות בשם האג'נדה שהוא מוביל. צה"ל נושא על נס חיילים וחיילות שבחרו לחיות חיי מין מעוותים, ולאחרונה אף התגאה במינוי אלוף שנושא את העיוות הזה כדגל. צריך לזכור ולהזכיר כי מי שבוחר בדרך זו, או שלא יקים משפחה, או שיהיה חלק מניסוי חברתי אכזרי בו גדל דור של ילדים חסרי זהות משפחתית טבעית. דור של ילדים שנולדים כיתומים מהולדה ב"משפחה חדשה" משפחה הסכמית בה יש רק אמא ואין אבא, או יש שני אבות או שתי אימהות, תוך העלמה מכוונת של הקשר המציאותי להורים הביולוגים, לקשר הדם ולשרשרת הדורות. ילדים שספק רב אם יהיה להם את הכושר והאנרגיות  להקים דור חדש ולהמשיך את הנס הנפלא שאנו חיים בתוכו כאן במדינת ישראל.

את האסון שקרה בנחל אני מקווה ומאמין שיחקרו וילמדו ויפיקו ממנו לקחים עד תום. אני מציע לפקוח את העיניים גם בנושא זה של המאבק על המשפחה. עלינו ללמוד להיות יותר זהירים, ולא לאפשר להשליך ניסיון של דורות בהבל פה. נשקיע בהעצמת האישה ושילובה בחברה מבלי לטשטש את ייחודה. נפסיק להטעות נערים ונערות בעידודם להיענות לסיפוקים מיניים מיידים עם בני מינם, מבלי להבין שהם פוגעים בעצמם, וכורתים את הענף עליו אנחנו יושבים. ובעיקר נשקיע בחיזוק התא המשפחתי הטבעי והקדוש שהוא אבן היסוד בבנין האומה.

 

קישור למסמך של ראש המכינה

https://mechinot.org.il/info/blogs/rabbi-levinshtein/yuval-kahan-349