"טובים השניים מן האחד"

התרבות המערבית הפוסט מודרנית, הפכה במידה רבה את החיבור בין בני הזוג, למשוואה מאד פשוטה שנראה שרבים בעולם נוהים אחריה. המשוואה אומרת משהו מעין זה: כל זמן שטוב לנו ביחד ואנחנו אוהבים זה את זו - נשאר ביחד, אולם כאשר אפילו אחד מאיתנו יחווה שינוי ברגש כלפי בן/בת הזוג – הקשר יסתיים. המשוואה הזו עומדת בבסיס של כל קשר המבוסס על תרבות זו.

אולם מי שקצת מבין ביחסי אנוש יודע שיחסים בין בני אדם, ובפרט, כאלה שהפכו להיות קרובים מאד אחד לשני. הם יחסים עדינים ומורכבים. במערכת יחסים כזו שינויי מצב רוח, ומדדים רבים שמהם מורכבים החיים המשותפים משפיעים על עליות וירידות בחיי הנישואין כדי שמערכת זוגית שכזאת תהיה יציבה וחזקה יש צורך מראש לכרות "ברית", המורכבת מאהבה, נאמנות, התחייבות הדדית ארוכת טווח, ושותפות בתחומי חיים רבים.

אחד ההבדלים שעולים בין השוואה בין תפיסת העולם המערבית והיהודית היא שאלת האחריות ההדדית והדאגה לצרכי הזולת.

תפיסת העולם המערבית העומדת על ציר האינדיבדואליזים, ומחפשת בעיקרה את מימושו העצמי של כל אחד מבני הזוג, סבורה כי חובותי כלפי הזולת נובעים אך ורק מהרגש הקיים אחד כלפי השני, ומותנים בו. ממילא, כאשר האהבה נגמרת והקשר מסתיים, מחפשים אהבה חדשה. אהבה חדשה שמשאירה את הצד השני לעיתים פגוע, בודד, ומלא בתהיות ושאלות במה טעיתי.

תפיסת העולם היהודית סבורה שה"ברית" הופכת את בני הזוג "לשנים שהם אחד" ולכן לבני הזוג  יש אחריות הדדית ,זה כלפי זו. אחריות שבראשית חיי הנישואין, ובעצם בכל מהלך חיי הנישואין בונה יחד את הקולקטיב הזוגי. ברית זו רואה את שילוב הצרכים הרגשיים, גופניים, הנפשיים והכלכליים, הרבים של בני הזוג כמשימה זוגית ראשונה במעלה.

נדגים את ההבדל באמצעות אחת מהזכויות בתרבות המערבית והיא "זכות האדם על גופו". בעולם המערבי משמעותה של זכות זו היא שגופו של אדם הוא רכושו הבלעדי, ואין לאף אחד את הזכות להטיל עליו מחויבות או מגבלות. ממילא הולכת ומתפשטת תפיסה שרואה ביחסים עם אדם אחר מעשה לגיטימי, המבטא את חרותו של האדם ואת זכותו למימוש מלא תשוקותיו ורצונותיו.

גם היהדות כמובן מכירה בזכותו של אדם על גופו, ואינה מאפשרת שליטה של אדם על גופו של אדם אחר.

אלא שליהדות מבט אחר על הקשר הזוגי. חיי הנישואין מבוססים על קשרי נשמה וגוף משותפים. זוג שמתחתן מעונין להרחיב את מעגל האהבה ממעגל אגוצנטרי למעגל רחב יותר. מעגל שיכול להפרות ולהביא חיים חדשים לעולם. לכן ה"ברית" שנכרתה בשעת הנישואין כוללת חיוב חיי אישות הנעשים מתוך "רצון שניהם ושמחתם".

על קולקטיב של גוף ונפש של שני בני הזוג שנבנה בצורה נכונה אמר שלמה המלך החכם מכל אדם, "טובים השנים מן האחד...כי אם יפלו האחד יקים את חברו, ואילו האחד שיפול אין שני להקימו."