אולי צריך רשות לקידום המשפחה?

היום עומדת לעלות בוועדת השרים הצעת חוק לשנות את שמה של הרשות לקידום מעמד האשה, ולקרוא לה הרשות לשוויון מגדרי.
לכאורה, רק עניין של סמנטיקה וטרמינולוגיה. הקורא את הצעת החוק יראה שאין בה כמעט שום דבר מלבד הצעה לשנות את הנוסח של חוקים שונים, ללחוץ בהם על Ctrl H, ולשנות כל מקום שנאמר בו "קידום מעמד האשה" ל"שוויון מגדרי".
לכאורה, מה ההבדל? למה שזה יעניין מישהו.
אבל כנראה שזה מעניין. אם זה לא היה מעניין - לא היו טורחים להעלות את ההצעה הזאת. לא היו לוחמים עליה, ולא היו מתאמצים לקדם אותה.
מסתבר שטרמינולוגיה היא לא רק טרמינולוגיה. היא מכתיבה את המסר.
מה המסר הגלום במלים "שוויון מגדרי"?
ראשית, המעבר משימוש במלה "מין" למלה "מגדר", מבקש להתכחש לעובדה שיש כאן שני מינים שונים. עצם השימוש במלה הזאת טומן בחובו מסר גדול והרסני: אין גברים ואין נשים. אין כאן שני מינים שונים שנבדלים ביניהם באופן טבעי. כל בני האדם הם מין אחד.
ומה בכל זאת יש? יש מגדר. פלוני בחר להגדיר את עצמו כך, אלמוני בחר להגדיר את עצמו אחרת. אדם שלישי אולי יבחר הגדרה שלישית. ואין שום קשר בין ההגדרות האלה לבין מין כלשהו שהאדם נולד עמו.
ומכאן פתוחה הדרך לומר: אם כולנו מין אחד - למה שלא יהיה שוויון בכל דבר?
ולמה שלא אגדיר את עצמי איך שבא לי?

וכך, מאחורי גבנו, בלי שאנחנו שמים לב, בהצעות חוק שנראות תמימות, באים והופכים לנו את כל עולם המושגים, ומשנים את כל סולם הערכים.
אלה שמקדמות את המהפכה הזאת, הן עצמן לא מאמינות במה שהן עושות. הרי הן אלה שיצרו מצב שבו כל הנשים בעולם לוחמות בכל הגברים בעולם. הן הקימו קואליציה של נשים נגד הגברים. הן מתנהגות כאילו כל הגברים הם אויבים של הנשים. זאת התחושה שעולה מכל המאמרים שלהן ומכל מה שהן עושות. 
וראו לאן הגענו: היינו עם אחד, מאוחד, שבנוי מתאים משפחתיים מאוחדים, שמבוססים על כך ששני בני הזוג משלימים זה את זה וזקוקים זה לזה כי לכל אחד מהם תפקיד אחר ביצירה השלמה ששמה המשפחה, והמשפחה היא חלק מהיצירה שלמה ששמה עם ישראל. במקום זה כופים עלינו היום תרבות שהופכת את האדם ליצור אגוצנטרי החי בשביל עצמו, שלא זקוק למי שישלים אותו, שלוחם נגד כל העולם וכל העולם לוחם נגדו, ובמיוחד בני משפחתו.

במקום להכיר בכך ששני בני הזוג מתאחדים יחד לכלל שלם הגדול מסך חלקיו, הפכנו למקום פרטני ואגוצנטרי.
ואז, כל אחד מתחתן עם בן דמותו הנשקף אליו מן הראי. אין הבדל בין האיש לבין אשתו, ואין מודעות לכך שאנו מקימים גוף חדש שמורכב מאיש ואשה, שהאשה תתן לו את מה שהאיש לא יכול לתת, והאיש יתן לו את מה שהאשה לא יכולה לתת, ויחד הם יהיו יחידה שלמה שתוליד בנים ובני בנים שיחיו לנצח.
נוצר מצב שבו אדם לא מקים לעצמו משפחה כדי לגעת בנצח, וכדי להשתלב בשושלת הנצחית של עם ישראל. הוא חושב רק על עצמו, ועל ההנאות הרגעיות שלו בדור שלו.
העיוותים ה"מגדריים" חוגגים. הנצחיות של עם ישראל הולכת לאיבוד.
אכן כדאי לשנות את החוק. במקום "קידום מעמד האשה" כדאי לכתוב "קידום המשפחה". הרשות לקידום המשפחה תביא הרבה ברכה לעם ישראל.