מחבר: הרב איתי אליצור
תלמיד שמתעצל לעמוד בדרישות הלימודיות (גם אם באמת קשה לו)
או שלא משקיע מספיק בדרישות ההתנהגותיות (גם אם באמת קשה לו)
או שלא מקבל את הכללים שקבע המוסד הלימודי (גם אם באמת קשה לו)
או שהוא מגבש נטיות מיניות שונות ומשונות, או נטיות אחרות שונות ומשונות (גם אם באמת קשה לו)
לא צריך שיוותרו לו וישאירו אותו במשבצת המתקשֶה (גם אם עוטפים את הויתור במלים מכובסות כמו קבלה והכלה)
המחנך (גם אם באמת קשה לו) צריך להבהיר לתלמיד שמצופה ממנו להתגבר על קשייו ולעמוד בדרישות.
זוהי מהותו של חינוך, וזוהי מהותו של מחנך (גם אם באמת קשה לו).
אפשר להבין אותו, אפשר להקשיב לו, אי אפשר לוותר לו. צריך לדרוש ממנו.
*
להקשיב ולהבין זה מצוין. אבל לא לוותר.
והרבה פעמים הויתור נובע מכך שהמחנך בעצמו לא כ"כ בטוח במסר. אף מחנך לא יכיל את התלמיד הגונב והרוצח, גם אם אפשר להבין מה הביא את התלמיד למקום הזה. אבל כשמדובר במסר שהמחנך עצמו כבר לא בטוח בו, לפעמים הוא יוותר ויתיאש, ויסוה את היאוש בסיסמאות כמו הכלה וקבלה.
המחנך צריך לדרוש מהתלמיד, גם אם באמת קשה לו.