אנחנו שונים

בעידן של תחרות בין המינים, כאשר הבלבול שולט, ואמירות פמיניסטיות מפלסות את דרכן ללבנו, אני מרימה את דגל השונות. אנחנו לא שוות. אנחנו גם לא רוצות להיות. אנחנו נושאות את הסרבל היוקרתי ביותר, וגאות בזכות להרות וללדת ולהיות אם כל חי. ורפואת המגדר שהולכת ומנכיחה את עצמה יותר ויותר בספרות הרפואית, עומדת לצדנו.

כן, אנחנו שונים... באופן כללי, הגנום האנושי כמעט זהה אצל כל אחד מאתנו, אך הוא מופעל באופן שונה באיברים שונים ואצל בני אדם שונים, ומסתבר מהמחקר יותר ויותר שבעיקר ישנם הבדלים בין המינים בביטוי הגנטי.

ברירת המחדל בהתפתחות המח העוברי הוא המסלול הנקבי. עובדה היא שבהריון המח של העובר מתחיל להתפתח מבחינה הורמונלית כמח נשי, והוא הופך לגברי רק שמונה שבועות לאחר ההתעברות. אז מתכווץ מרכז התקשורת ויכולת ההקשה – אותה 'הקשה' של ילד שמקיש על ליבה של האם, ואוזניה כרויות.

בשנים האחרונות עדים אנו לאחוזי אי פריון גבוהים אצל גברים . במחקרים נצפה כי מוטציות בגנים הקשורים בייצור זרע מצליחות להתפשט באוכלוסייה דווקא מפני שרבים מהגנים הללו מתבטאים אך ורק בגברים. וכך, מוטציה גנטית הגורמת להפרעה רק במחצית מהאוכלוסייה מועברת ללא הפרעה לדור הבא על-ידי המחצית השנייה.

במערכת הרבייה ישנם לא מעט גנים הפעילים באופן שונה בנשים ובגברים . דוגמה אחת מעניינת היא בבלוטות החלב. לגברים יש את כל הרקמות הנחוצות להנקה, אך הן לא פעילות. הסיבה היא שיש ביטוי יתר של גנים שתפקידם לגרום לניוון הרקמות המיועדות להפרשת חלב אצל הגברים.

גם ברקמות השומן והשריר ישנם הבדלים בולטים [תרתי משמע- גם לעין].. גנים הקשורים בבנייה ובכיווץ של שריר באים לידי ביטוי-יתר בגברים, ואילו גנים המעורבים באגירת שומן מקבלים ביטוי-יתר בקֶרֶב נשים.

איברים נוספים שבהם ישנם הבדלי ביטוי גנטי בין נשים לגברים הם הלב, המוח והכבד. אחד מהגנים הללו נמצא עם ביטוי כמעט בלעדי בלבן של נשים צעירות, וקשור גם בספיגת סידן בעצמות. הנחת היסוד המדעית היא שגן זה מַקנה הגנה על הלב הנשי עד גיל המעבר - אך לאחר מכן, כאשר ביטויו בנשים נעלם עם הפסקת המחזור, גובר הסיכון של הנשים לפתח מחלות לב ולדלדול העצם (אוסטיאופורוזיס). סיור קצר במחלקה לטיפול נמרץ קרדיאלי ידגים את השפעת המנופאוזה על בריאות הלב. מתוך המאושפזים בגילאי הארבעים יהיו גברים, כמעט באופן מוחלט. בגילאי החמישים כבר נראה לא מעט נשים , ובגילאי הששים- ההתפלגות תהיה כבר שווה בשווה..

הביטויים הגנטיים הנשיים  כנראה מגנים על תאי עצב מסוימים מפני מחלת פרקינסון, אשר שכיחותה גבוהה יותר בקרב גברים, ולרוב היא מתפתחת אצלם בגילים צעירים יותר.

השפעת סכרת על הפריון אף היא שונה בין המינים. בגברים-עלולה לגרום לירידה באיכות הזרע ולפגיעה בתפקוד –קושי בזקפה ובשפיכה, וכן לשפיכה לאחור. ישנה גם ירידה ברצון לחיבור. אצל נשים ישנה פגיעה בהבשלת הביציות וסיבוכי הריון כגון סכרת הריון, יתר לחץ דם הריוני, והיפרדות שליה.

ויש עיוורון לצבעים- וגם הוא עניין מגדרי. רוב עיוורי הצבעים הם גברים, ונאמדים (בארה"ב) בכ-8% מאוכלוסיית הגברים לעומת רק כ-0.5% אצל הנשים. הליקוי הוא תכונה גנטית המועברת בתורשה על ידי גן המצוי על כרומוזום X  ומתבטא רק כאשר אין גן תקין לראיית צבעים. בן לאם עיוורת צבעים יהיה עיוור צבעים.

 

נמצאו גם מספר גנים עם ביטוי-יתר בכבד של נשים, אלו הלוקחים חלק בתהליכי פירוק תרופות. זה עשוי להסביר את ההבדל הידוע שבין המינים בתגובה לתרופות. יש למשל תרופות מצוינות למניעת מחלות קרדיווסקולריות שמתאימות לגברים, אך אינם פועלים את פעולתם אצל נשים. הלב שלה שונה וגם מטבוליזם של התרופות שונה. ישנם מרכזים מיוחדים לבריאות הלב של האשה, ונעשים מחקרים כדי לדייק את האפיונים של מחלת הלב הנקבית.

אך לי ברור שהלב האימהי שונה לא רק במבנה הגנטי שלו. הוא לב שידע להתרחב ולהתרחב ולעולם לא יאמר די. הוא הלב שיכול להכיל את הבת היולדת ואת הבן בן החמש ואת האמא הישישה  ועל כולם להרעיף מאהבתו. כל פעימה ופעימה אומרת אהבה, אהבת עולם. אשרי הוא שעשני כרצונו.