מחבר: יואב שורק
האנשים שנאבקים על רצונם לממש תאוה חד-מינית, אינם נאבקים על שוויון ואי אפליה. הם מציגים זאת כך. אבל זאת הצגה מעוותת. זה לא מאבק על אי-אפליה. זה מאבק על מימוש תאוות.
הדיון הוא לא בשאלה האם מגיע להם מה שמגיע לכל אדם. הכל מסכימים שמגיע להם מה שמגיע לכל אדם. הדיון הוא בשאלה מה מגיע לכל אדם. והדיון הזה נוגע לכל אדם.
הדיון הוא בשאלה איך צריך להתמודד עם התופעה.
הדיון הוא בשאלה האם מטרתנו לממש את תאוותינו או שמטרתנו היא להקים משפחות פוריות ותקינות.
אדם שוויוניסט מבין שכל איש זכאי לשאת אשה, כל אשה זכאית להנשא לאיש. וכל זוג של איש ואשה זכאים להקים בית פורה, שמוקם כדי להוליד ילדים בצורה טבעית. ילדים שיהיו ילדיהם של שני בני הזוג.
אלה זכויות שמגיעות לכל אדם, וכל אדם יכול וצריך לעשות זאת.
אין כאן שום אפליה, אנו אכן מצפים מכל איש שישא אשה, ומכל אשה שתנשא לאיש. בעניין הזה יש שוויון מלא, כל האנשים שוים וכל הנשים שוות. כל איש ישא אשה וכל אשה תנשא לאיש.
לא על זכויותיהם ולא על שוויון נאבקים הסוטים. הם נאבקים על הזכות לסטות, בגלוי, בפומבי, בפרהסיא, ולהסית לסטיה הזאת רבים אחרים.
לכן, מי שמשתתף במאבק המכוער הזה לשינוי פניה של מדינת ישראל, לא יכול לקבל תפקיד בכיר, לא במשרד החינוך וודאי שלא בבית היהודי. אין לזה שום דבר קשר לאפליה. מדובר על אדם שבחר להשתתף במאבק הזה בצד הנוגד את היהדות. מדובר על אדם שבחר להכנע לחולשה שלו, במקום להתגבר, להתחתן ולהוליד ילדים.
הסוגיא הזאת קשורה לא רק לאנשים האלה. היא קשורה לכולנו. הנושא הזה עונה על השאלה בשביל מה כולנו מתחתנים, ואיך כולנו מתמודדים עם היצר.
ואם פלוני חושב שיש כאן מאבק על אפליה, הוא כנראה פשוט לא מבין את כל העניין. יש הרבה דברים שהוא מבין, אבל בעניין הזה הוא פשוט בלע את כל שטיפת המוח שהאנשים האלה מפיצים.