הדרת נשים

השבוע שוב הזדעדעה הארץ לשמוע על האפליה המסוכנת ועל הדרת הנשים ההרסנית, ושוב שמענו התקפות חזקות על דתיים בכלל והחרדים בפרט.

ובאמת, טוענים השבוע בכל כלי התקשורת. למה כולנו צרכים לסבול בגלל הסוטים החרדים האלה, שאם פעם אחת הם ישמעו אשה שרה או יסעו עם אשה באוטובוס הם ישר יאנסו אותה?

אז בואו נתחיל דווקא מהטענה הזאת. יש לי בשורה טובה בשבילכם: אין אף אדם שחושב שאם מישהו יסע פעם אחת עם אשה באוטובוס הוא יאנוס אותה.

נסיעה אחת באוטובוס עם אשה, או ראיית הופעה אחת של אשה שרה, איננה גורמת שום נזק.

בדיוק כמו שסיגריה אחת לא גורמת שום נזק.

מעשן כבד מורכב מהרבה מאד סיגריות שכל אחת מהן איננה גורמת שום נזק. וגם חברה מעורבת מורכבת מהרבה מאד מפגשים בין איש לאשה, שכל אחד מהם אינו גורם שום נזק.

אבל בסופו של דבר מתקבלת חברה שבה כל זוג שלישי שמתחתן – מתגרש. חברה שמכריזה בראש חוצות שאין בה אף אשה שלא עברה הטרדה מינית. חברה שבה יש אחוזים גבוהים מאד של ניאוף. ובקיצור: חברה ממש ממש חולה. אתם מתפלאים שהדתיים מסתכלים על החברה הזאת וממש לא רוצים להיות כמותה? אף אחד לא רוצה לחיות בחברה חולה.

עישון פאסיבי

וכאן קופץ החילוני האולטימטיבי וצועק: "לא נכון, גם אצל הדתיים ואפילו אצל החרדים יש גירושין, וניאוף, ואונס".

נכון, ידידי החילוני, ואתה לא צריך לקפוץ. גם אצל הדתיים יש רעות חולות כאלה, בדיוק כמו שגם מי שלא יחשף לעולם לסיגריה – איש לא יכול להבטיח לו שהוא לא יחלה בסרטן. גם אצל הדתיים יש גירושין וניאוף ופריצות, אבל האחוזים הרבה יותר נמוכים.

חוץ מזה, האם לא שמעת על עישון פאסיבי? מה אתה חושב, שהחברה הדתית והחרדית חיה בחלל ריק? האווירה הרווחת בציבור הכללי לא מחלחלת לשם? הם לא קוראים עיתונים? הם לא חיים במדינה הזאת? גם הם נפגעים מאווירת ההפקרות (סליחה על המלה) של כלל המדינה. אז ברור, גם אצלם אחוזי הניאוף והגירושין עולים. ועם זאת - הם עדיין הרבה יותר נמוכים מאשר בחברה החילונית.

לכן, חילונים יקרים, כל עוד תמונת הפרופיל שלכם היא תמונה של חברה עם 33% גירושין, ושל אחוזי ניאוף גבוהים. תתקשו לשכנע אחרים להיות כמוכם. אף אחד לא ירצה לשלב נשים בכל מקום, אם הוא מבין שהמחיר הוא להיראות כמו שאתם נראים.

אם רוצים - אפשר

וכאן קופץ החילוני המצוי בפרץ של הבנה ושמחה: "מצאתי את הפתרון!". ומה הפתרון? הפתרון פשוט: הרי ישנם הרבה מאד חילונים שהם אנשי משפחה למופת. חילונים שחיים במסגרת מאושרת של נישואין, חילונים שמעולם לא בגדו בנשיהם וגם נשיהם מעולם לא בגדו בהם. אז אולי נשלח חילוני כזה להסביר לדתיים החשוכים שאפשר לנסוע עם נשים באוטובוס ולהמשיך לשמור על משפחה מאושרת. הנה, אתם רואים? אם רוצים אפשר.

צר לי ידידי, אבל שוב לא הבנת שום דבר. כדאי להפנים: חברה היא לא רק אוסף של פרטים. חברה היא ישות בפני עצמה. השאלה היא לא איך יחיה פלוני או איך יחיה אלמוני, השאלה היא איך תיראה החברה. מי שחי בחברה שבה יש 33% גירושין, גם אם הוא עצמו איש משפחה למופת – הוא חלק מחברה חולה. למה להיות חלק מחברה חולה?

וחוץ מזה: נכון שמי שמאד מאד רוצה יכול להשאר בריא גם בחברה חולה או גם בחברה מעורבת. אבל זה הרבה יותר קשה, אז למה להיכנס לקושי הזה? יש דרך הרבה יותר נוחה ובטוחה לשמור על חיי משפחה מאושרים: פשוט להתרחק מנשים.

והאמת: גם החוק מבין את זה. לא נכון שהחוק מתיר לכל אדם לעשות בחייו שלו כרצונו. החוק אוסר על ראובן למכור לשמעון סמים, אע"פ שהדבר נעשה מרצונם של שני הצדדים. החוק אוסר על ראובן לשאת לנשים את רחל ולאה, אע"פ שהדבר נעשה מרצונם של שלשתם. מדוע? משום שהחוק מבין שאם ראובן יעשה כך, ילך גם שמעון בעקבותיו, ואח"כ גם לוי ויהודה, ובסוף החברה שלנו תשנה את פניה. החוק מבין שלא  מדובר כאן רק על חייו הפרטיים של ראובן. חייו הפרטיים של ראובן משפיעים על החברה כולה.

זאת הבעיה שלכם

"אני נכנסת לאוטובוס איך שבא לי, ומתלבשת איך שבא לי, זה לא בשביל להטריד אתכם ולא כלום, סתם, ככה נראה לי יפה. ואם יש לכם בעיה - זו הבעיה שלכם, אתם אל תסתכלו".

האמנם?

בקשר לשאלה האם זו הבעייה שלך או של החברה כולה, זה ייבחן במבחן התוצאה. אני באמת לא מודאג ממה שיקרה לי אישית, אני מודאג מאיך שתיראה החברה. ומבחינה זאת – המעשה שלך יימדד במבחן התוצאה. אם התוצאה היא חברה שבה יש אחוזים גבוהים של ניאוף, גירושין, והטרדות מיניות – אז לא, ידידתי היקרה. זאת הבעייה של החברה כולה.

ושנית: יש איזו היתממות בטענה ש"ככה יפה בעיני וזה לא בשביל להטריד". בחברה שבה אשה לא תעלה בדעתה להרשות לבעלה לבוא לארוע מכובד כשברכיו וכתפיו חשופות, אבל לגבי עצמה היא חושבת שזה דווקא מאד יפה, כנראה יש לה מושגים די ברורים לגבי היופי הנשי; בעיניה יופי נשי הוא הבלטת הגוף, והפיכת הגוף לעמוד פרסומת לעידוד מין חופשי. היא תתקשה לשכנע אותי ש"היא בכלל לא מנסה לגרות אף אחד, ופשוט כך יפה".

אבל גם אם היא צודקת שבאמת סתם כך יפה בעיניה, כל עוד את המחיר משלמות בחורות מסכנות שמותקפות ומוטרדות ברחובות – אנו ניאלץ לבקש ממנה שלא תתלבש כך ולא תסתובב עם גברים איפה שבא לה.

מאשימים את הקרבן

וכאן שולף החילוני את הטיעון המנצח: שוב אתם מאשימים את הקרבן.

אז זהו, שלא בהכרח. בחברה שמתייחסת למין בחופשיות, ואפילו מעודדת מין חופשי. בחברה שמעודדת נורמה שבה מהבוקר עד הערב רואה נשים חושפות את גופן בפני גברים, בחברה כזאת אחוזי התקיפה המינית יעלו. כלומר: יהיו יותר אנשים שבסופו של תהליך, השאיפה למין תבשיל ותביא אותם לתקוף נשים. אבל כשהם יתקפו, הם לא בהכרח יתקפו את מי שמתלבשת שלא בצניעות. מאד יתכן שבסוף הם יתקפו דווקא אחת שמתלבשת בצניעות.

לא צריך ללמד את הנשים לא להאנס, צריך ללמד את הגברים לא לאנוס.

אין ספק שזו טענה צודקת. אין טענה צודקת מזו. אבל קודם כל צריך להעיר ש"הגברים" לא אונסים. הגברים הם אנשים טובים שאינם תוקפים נשים. יש אחוז קטן שאונס. האחוז הזה יכול לגדול והוא יכול לקטון. הוא תמיד ישאר קטן יחסית, אבל גם כאשר הוא קטן הוא מסוכן. וכעת, אתן צודקות (בדיוק כמו שצודק מי שאומר שלא צריך ללמד את הילד לא להידרס, צריך ללמד את הנהג לא לדרוס), צריך ללמד אותם לא לאנוס. השאלה היא רק איך אתן מתכוונות ללמד אותם את זה? האם אתן יכולות להראות דרך יעילה ללמד את אותו אחוז קטן להפסיק לאנוס? (ואני מדבר על דרך שתיבחן במבחן התוצאה).

אם הדרך היא להסביר שאסור לאנוס, אז כבר הסבירו, וחזרו והסבירו וחזרו והסבירו. האנסים כבר יודעים את זה, ובכל זאת הם אונסים.

מדוע? אולי מפני שבמקביל לכך שאומרים להם שזה אסור, מלמדים אותם שהמין הוא חלק מרכזי מהתרבות שלנו. את זה מלמדים אותם לא במלים, אלא בהתנהגות. וכשמלמדים אדם מסר אחד במלים ומסר שני בהתנהגות, בדרך כלל הוא קולט את המסר שמלמדים אותו בהתנהגות.

כשאומרים לאשה לשדר צניעות, לא פונים אליה בתור זאת שעלולה להאנס. (כבר ציינו לעיל שכשהאוירה היא אוירה של מין, יתכן שהקרבן בסוף תהיה דווקא מישהי שמתלבשת בצניעות). כשפונים אל האשה להפיץ צניעות, פונים אליה לא בתור זאת שעלולה להאנס, אלא בתור זאת שמלמדת. את כל הזמן מטיפה ש"צריך ללמד את הגברים"? מה את עושה כדי ללמד את הגברים? בינתים הרושם הוא שאת עושה כל מאמץ כדי ללמד אותם את המסר ההפוך.

(נשים יוצאות מתוך הרגשה ש"אני אעשה מה שבא לי, ויש אי שם איזה מישהו שאחראי ללמד את כל האנסים לא לאנוס". אז צר לי, אבל המישהו הזה כנראה לא קיים. וגם אם הוא קיים – אין לו כלים ללמד את האנסים לא לאנוס. בפרט כשיוצרי האוירה עושים כל מאמץ להפריע לו. אז כעת השאלה, נשים יקרות, מה אתן עושות בעניין).

כשהאוירה ברחוב היא אוירה של מין פרוץ, אחוז הגברים התוקפניים יגדל. אנס פוטנציאלי שגדל באוירה המעודדת מין ומתנגדת לכל מחסום העומד בפני המין, גדולים הסכויים שהוא בסוף יממש את תשוקתו. לא מפני שהוא קיבל החלטה מושכלת אלא כי ככה זה. בדייוק כמו שהכל יודעים שמי שרואה סרט שיש בו הרבה קוקה קולה, יצא בהפסקה לקנות קוקה קולה. גם זה, לא משום שהוא קיבל החלטה מושכלת (הוא כבר נשבע לעצמו בפעם הקודמת שזאת פעם אחרונה שהוא שובר את הדיאטה), אלא משום שהאוירה מביאה אותו לכך. אוירה המעודדת מין תעלה את אחוז הגברים התוקפנים.

אבל גם מי שלא יתקוף, איך ייראו ערכי המשפחה בחברה שהוא חי בה?

בקיצור: כולנו חברה אחת. ואם החברה מעשנת – גם מי שלא מעשן נפגע מעישון פאסיבי.

אז אפשר לנהל דיון ארוך ומכובד בשאלה האם עדיף לעשן או עדיף להיות בריא. אפשר לנהל דיון בשאלה האם כדי לשלב נשים בחברה אנו מעדיפים להקריב את  ערכי המשפחה, או שהמשפחה יותר חשובה לנו משילוב הנשים בחברה. אבל אי אפשר להתעלם מכך שלכל החלטה שנקבל יש מחיר כבד. על החיים בחברה מעורבת אנו משלמים מחיר כבד. כבד מאד. יכול פלוני לחשוב ששוה לשלם את המחיר הזה, אבל הוא לא יכול לסתום לצד השני את הפה, ולומר שהוא פרימיטיבי ואידיוט וכו'.  כדאי לפחות להכיר בעובדה שהדעה שלו לגיטימית וזכותו להשמיע אותה.

ובינתים, אחת הבעיות המרכזיות שהחברה מתלוננת עליה  היא ריבוי התקיפות המיניות, אבל כאשר מישהו סוף סוף עושה משהו נגד זה, כועסים עליו על כך שהוא בכלל מעז לפתוח את הפה.