החכם עיניו בראשו

האשה המודרנית, זו שזכתה לחיות בדור הגאולה, מגלגלת בידיה, כמו לוליין בקרקס, כדורים בצבעים שונים, ומחליפה בקצב כובעים ססגוניים, הכל בהתאם לתפקידים השונים שהיא נוטלת על עצמה. היא אחות רחמנייה לעת פציעתו של ילד, היא כלכלנית לעת הצורך, ומכלכלת את צעדיה ודואגת לצורכי בני הבית; היא תופרת מקצועית (בעיקר לתחפושות פורים); היא עטה כל ערב בלהט כמטפס הרים מקצועי על הררי הכביסה, היא קולעת חלות וקולעת צמות, היא מעצבת-הפנים של ביתה, ובעיקר מעצבת את פני הדור. היא מומחית בסידורי פרחים, כשהפרחים הכי יפים גדלים בתוך בטנה... היא מייבשת כביסה ובעיקר את דמעות ילדיה, מתקנת את כלי הבית ובעיקר לבבות שבורים, היא במילואים כל ימות השנה, גם בשבתות ובחגים, ומעולם לא תאמר: די!

אך מעל הכל, וחשוב מכל – היא אמא. ולאמהות צריך להתכונן... בעידן של סדנאות להורות, שצצות ופורחות תחת כל עץ רענן, רציתי להזמין אתכן, קוראות יקרות, לצאת איתי לסדנת הכנה טרום-הריונית לשם קבלת מתנת ההריון בצורה המיטבית, הן רוחנית והן גופנית.

האמת היא שהמסע מתחיל עוד לפני החתונה... הכלה הצעירה פונה להסדרת המחזור לשם מניעת חופת נידה, ולהפתעתה הרבה 'מתלבשת' עליה רופאת הנשים עם הראש הגדול, ומציידת אותה בחוברת גדושה ב'משימות לקראת'... אני שואלת את הילדה שממולי אם היא הספיקה לקרוא את החוברת [לאחר שעלעלה בספר 'חיי אשה' שמונח בחדר הקבלה], והיא עונה בעיניים זגוגיות, ובמשיכת כתפיים: 'כן, רפרפתי בה. אבל דוקטור, לגבי הכדורים, רציתי לשאול אותך'... החוברת ממש לא מעניינת אותה! ואני בשלי: 'תגידי, האם עשיתם בדיקות סקר גנטיות קדם-הריוניות כגון 'דור ישרים'?' והיא עונה בתמיהה - 'בשביל מה, דוקטור? אנחנו ספרדים, וחוץ מזה - מה לנו ולהריון כעת?' ומה עם בדיקות דם סרולוגיות לשלילת מחלות זיהומיות שמסכנות בהריון'? 'מה למשל'?, היא שואלת. ואני משיבה - 'נוגדני אדמת, נוגדני חזרת, נוגדניCMV , נוגדני צהבת - כל אלו יבטיחו שתיכנסי להריון במצב המיטבי לעוברך. 'וראית את החוברת עם התמונה של תינוק?' אני ממשיכה. 'זוהי חוברת שמדגישה את החשיבות של נטילת חומצה פולית לפני הריון למניעת מומים אצל העובר'. בשלב זה, אני מרגישה שבאמת הגדשתי את הסאה, והכלה הצעירה עומדת כבר לא יכולה עוד... 'ד"ר, אני לא רוצה הריון כעת! את מבינה'? ובליבה בוודאי היא אומרת 'שתפסיק כבר 'לחפור', הרופאה הזאת!'

אולם החכמה עיניה בראשה, והיא תתכונן להריון על ידי כך שתבצע בירור גנטי מקיף, בדיקות סרולוגיות וסוג דם אימהי [אם הוא לא ידוע], ותיטול יום-יום גלולות של חומצה פולית. בנוסף, באם האשה נוטלת תרופות עקב מחלת רקע, כגון אפילפסיה או קשיים רגשיים, חשוב לעשות 'טיטרציה' [איזון עדין] של התרופות שהיא נוטלת לפני כניסה להריון [ולא חס ושלום להפסיק תרופות, כמו שנשים, בטעותן, נוהגות]. היא תטפל בשיניה לפני הריון, תתייעץ לגבי דליות רגליה עם כירורג כלי דם מתאים, תוריד שעות עבודה, תמלא את מאגרי הברזל והסידן בגופה באמצעות דיאטה מאוזנת, ותפנה בתפילה לבורא עולם. אכן, נכון לייחל ולהתפלל על הריון! זו מתנה שאיננה מובנת מאליה. מי כמוני יודעת...

יש שנוהגים להכין הכל מראש לפני הלידה הראשונה – לקנות מיטת תינוק, חבילות טיטולים, חליפות תינוק תואמות ואפילו קופסאות של אוכל מוכן... אולם רבים נוהגים לחכות בסבלנות, ולדחות את כל ההכנות לאחרי הלידה הצפויה בעז"ה. זה גם עניין של 'מזל', 'עין הרע' וכד', וגם חשבון אמיתי – אם ח"ו תקרה תקלה למה להתעצב פעמיים? אבל בכל מקרה – לא זה העיקר. חשובה הרבה יותר הכנה נפשית, הכנה רגשית, הכנה למצב שאת כבר לא אדון רק לעצמך – אלא אדון גם לילד, ראשון בין רבים בעז"ה, שמעביר אותך לסטטוס רוחני ועובדתי חדש – אם בישראל. בעזרת ה'...

 

http://www.katanchana.co.il/