מחבר: ד"ר חנה קטן
הכנת הבית
השולחן ערוך כבר ביום חמישי, בפשטות,אבל עם צבעים תואמים להפליא. משתדלים שרוב הכלים יהיו כלים חד-פעמיים, כדי שהקטנים יוכלו לעזור בהגשה לשולחן [מסורת מימי התורנויות שלי] וכדי להמעיט בשטיפת כלים בשבת. בפינת הסלון דולקת מנורה מיוחדת-מלכותית המנצנצת לכבוד השבת.
הכנת בני הבית
ההכנות הרוחניות לשבת מתחילות עם ה'גזירה' שכל הילדים, מקטון ועד גדול, הולכים לנוח לפני שבת [בשעון קיץ, כמובן].
משתדלים שכולם יכינו דברי תורה קצרים או חידונים על הפרשה .
סמוך לשבת אמא עוזרת לבחור בגדים מתאימים, כולל קשת מיוחדת או תסרוקת מיוחדת לבנות. אבא מצלם דפים ובהם דברים מעניינים הקשורים לפרשה, לעיון משותף סביב שולחן השבת.
קבלת השבת
לאחר הדלקת הנרות אמא שרה עם הבנות (אם אין חתנים באיזור, כמובן) את השיר המדהים: 'וזכינו לגדל בנים...'.
את שלום עליכם שרים כשחוזרים מבית הכנסת כשכולם יושבים סביב על הספות.יש לנו נוסח מיוחד [לפי הגר"א]: במקום הבית 'ברכוני לשלום' שרים 'שִבְתְכֶם לשלום' וכו'. אח"כ 'אשת חיל', ולפעמים שרים את השיר היפה של ביאליק [מסורת מבית חמי] 'החמה מראש האילנות נסתלקה' .
שולחן השבת
כלל ברזל: כשאבא מדבר - אף אחד לא פוצה ומצפצף, ומי שמפריע נשלח אחר כבוד, בטקס ממלכתי, לחדרו, למרות ההפצרות שלי [וזה כולל גם את הנכדים].
זמירות שבת שרים כולם ביחד (ושוב – החתנים הנמצאים מונעים מן הבנות לשיר...), גם מהזמירות הישנות והטובות וגם מנגינות חדשות שהבנים מביאים מהישיבות והבנות מהאולפנות.
מי מהילדים שעייף ורוצה לקום ולעזוב את השולחן לפני סוף הארוחה – יכול לברך וללכת ישר למיטתו, אבל לא נשאר לשחק או לקרוא בסלון.
משתדלים שבכל הסעודות יוגש דג, לכבוד שבת (לפי הכלל: מי שאוכל דג ביום דג ניצול מדג...).
מרק – חיוני, גם בקיץ הלוהט.,כשכולם נוזלים זיעה לאחריו. סיר ענק מלא מרק שמספיק לשתי הארוחות הבשריות מונח ביום שישי על הפלטה של שבת.
שבת שלום ומבורך!