הסם הרומנטי

מי שהתנסה בסם, מפתח תלות בסם. הוא מאד מתקשה להעלות על דעתו עולם בלי סם. עבורו, זה חלק אינטגרלי מהחיים. אבל מי שמעולם לא התנסה ממש לא מרגיש שחסר לו משהו בחיים. הוא חי מצוין בלי סם, טוב לו והכל נפלא.

מי שהתנסה בסיגריות, מפתח תלות בסיגריות. הוא מאד מתקשה להעלות על דעתו עולם בלי סיגריות. עבורו, זה חלק אינטגרלי מהחיים. אבל מי שמעולם לא התנסה ממש לא מרגיש שחסר לו משהו בחיים. הוא חי מצוין בלי סיגריות, טוב לו והכל נפלא.

בעבר, אדם היה מכיר רק את אשתו. הוא היה מתחתן בגיל צעיר, ולא היה שום סימן שאלה על כך שזוהי אשתו, כשם שאין סימן שאלה על כך שהוריו הם הוריו וילדיו הם ילדיו. כל אדם נשא אשה, הוליד בנים והיה מאושר.

יש להניח שאצל חלק מהזוגות היתה מתפתחת רומנטיקה יותר סוערת, ואצל אחרים – במדה פחותה הרבה יותר. אבל כיון שאף אחד לא הכיר משהו אחר – כולם היו מאושרים והכל היה נפלא. לכולם היו חיי חברה ומשפחה מאושרת.

כשלא מראים לאדם אופציה אחרת – כל אדם נמשך לאשה, ודוקא לאשתו, והם מקימים משפחה מאושרת.

יש מי שנמשך יותר, ויש מי שנמשך פחות, אבל אף אחד לא התנסה במשהו אחר, אז לכולם טוב.

והחשוב ביותר: אף אדם לא רואה באשתו אמצעי למימוש משיכות מיניות ורומנטיקה. הוא רואה בה שותפה לדרך.

ואז באו אנשים ואמרו: למה שלא נתן לאדם לנסות הרבה יותר דברים? הוא ינסה את הכל, ויבחר את הטוב.

אז יש מי שמתנסה בנשים אחרות בחיים עצמם, ויש מי שמתנסה בצורה תיאורטית, אך לא פחות ממכרת. סופרים, במאים, מלחינים וזמרים מסוגלים לעורר את בלוטות הרומנטיקה של האדם, בצורה ששום אשה לא תוכל לעורר. לא פלא שאח"כ האדם מרגיש חוסר. אשתו לא עומדת בציפיות.

כשאתה מראה לילד חנות מלאה ממתקים – הוא כבר מואס באוכל הבריא שאמא הכינה לו, וכל הממתקים שבעולם לא ישביעו אותו. כך גם היום, כשאדם מכיר עוד אפשרויות מלבד אשתו, או כשהוא שומע שבמשפחות אחרות יש רומנטיקה סוערת, פתאום חסר לו משהו שלא היה חסר לו עד אותו רגע. הוא ראה חנות ממתקים. המשפחה הרגועה והשלוה שהיתה לו כבר לא מספקת אותו, וכל חייו הוא רודף אחרי האושר שלא יושג לעולם. מאז שנסינו את הדרך הזאת – המשפחה לא משפחה, שליש מהזוגות מתגרשים, וגם מי שלא מתגרש לא מסתפק באשתו. בדור כזה הרבה יותר קשה להקים משפחה, הרבה יותר קשה לשמור עליה, והרבה הרבה הרבה יותר קשה להיות מאושר. (במיוחד הדבר קשה למי שבא מהשיטה הישנה ורוצה לחיות על פיה, ופתאום מספרים לו שיש בעולם חנויות ממתקים. אם עד היום הוא היה שמח בחלקו והכל היה נפלא – פתאום הוא נהיה מסכן).

יש דברים שלפני שאדם שמע עליהם הוא היה מאושר ולא חסר לו דבר, אבל אחרי שהתמכר – הוא אומלל. והחברה שלנו ממכרת אותנו למין ולרומנטיקה. בספרים, בסרטים, בעתונים, ברחובות, ובחיים. כולנו התמכרנו. העולם נעשה מקום הרבה פחות יציב והרבה פחות מאושר.

ואז באים יועצי נישואין ומנסים לכבות שרפות בכל בית ובית. במקום לנסות לתקן את השברים – אולי פשוט נצא מהסחרור הזה?

אז מה אפשר לעשות? כך בנויה היום את התרבות של כל העולם. נשנה את כל העולם?

אז קודם כל, לא צריך להתייאש. לפעמים ילד אחד קטן שמבין שהמלך ערום, מצליח לשכנע את כל הקהל, או לפחות להחדיר את הרעיון הזה לשיח. כל עוד כל העולם בטוח שהוא חי במצב טבעי ומתקדם – אין סיכוי לשנות. אבל אם תהיה קבוצה מספיק גדולה של אנשים שישדרו: "ראינו, נסינו, היה רע, תודה אבל לא", בהחלט יש סיכוי שקולם ישמע. אם בשיח הציבורי תושמע הטענה שהגזמנו לגמרי עם הרומנטיקה שמנהלת אותנו במקום שאנחנו ננהל אותה, פתאום אנשים ישימו לב שזה נכון, ואולי ירצו שהיא כבר לא תנהל לנו את החיים.

ושנית, אם לפחות שנדע שאנחנו מסוממים, ונדע שהאוירה שגדלנו בה היא מלאכותית, לא טבעית ולא נורמלית, לפחות ברמה האישית נוכל להתגבר. המנות הגדושות של רומנטיקה שבהן הלעיטו אותנו לא יוכלו לשבש את שיקול דעתנו. נדע שהשאיפה שלנו לרומנטיקה היא אילוץ ולא אידאל. זה לפחות השלב הראשון. בשלב השני זה גם ישפיע החוצה.