הסרת האנונימיות בבנקי הזרע

לאחר ההצלחה בעתירות בג"ץ 909/20 ובג"ץ נוסף 4424/20 אשר חייבו את המדינה להקים מאגר רישום ביציות ומאגר רישום מרכזי לבנקי הזרע, החלטנו לצעוד עוד צעד קדימה ולדרוש לשנות את נוהל בנקי הזרע כך שכל ילד ידע מי הוא האב שזרעו הביא אותו לעולם.
העתירה הוגשה בסיון תשפ"א (05-21). העתירה. לעתירה הצטרפה ד"ר רות שידלו – פסיכולוגית קלינית במעמד ידידת בית המשפט. העתק הבקשה. וכן אישה שנולדה באמצעות זרע שקיבלה אמה מבנק הזרע כזרע של גוי, ולאחר בדיקות ד.נ.א התברר שהזרע היה של יהודי מהארץ ושיש לה מספר אחים עליהם לא ידעה והיא הייתה עלולה להתחתן עם אחד מהם מבלי לדעת. העתק הבקשה .
תגובת המדינה שהגיע לאחר דחיות רבות הוכיחה עד כמה פעילותנו אפקטיבית. בסעיף 16 לתגובה בישרה המדינה כי "החל מיום 1.9.2021 הונחו כלל בנקי הזרע להתחיל ולדווח למאגר הארצי". אין ספק כי מאגר זה קם רק בזכות העתירות שלנו. העתק תגובת המדינה 
באדר ב' תשפ"ב (03/22) התקיים דיון מרתק בעתירה כאשר הטענה המרכזית של המדינה היא שחשיפת מוכר/תורם הזרע תיפגע ביכולת להגיע למוכרי/תורמי זרע ובכך תיפגע הזכות להורות של נשים שמעוניינות להיפקד באמצעות בנקי הזרע, מול טענה זו עמדה הטענה שלנו כי הליך זה פוגע בזכות היסוד של ילד להורים ויש להעדיף זכות טבעית זו על פני הצורך בהורות. פרוטוקול הדיון  בסיום הדיון קיבל בית המשפט החלטה "בהמשך לטיעון בפנינו אנו מורים על הגשת הודעה מעדכנת קצרה מטעם המשיבים, בין השאר באשר לפעולות שנוקט משרד הבריאות וליוזמות הנוגעות לעדכון הנהלים הקיימים ולטיובם"
מאז ההחלטה, המדינה עדכנה כבר מספר פעמים שאין בכוונתה לאפשר את הסרת האנונימיות ואנו ביקשנו מבית המשפט להביא את הדבר לידי הכרעה, בשלב זה טרם נענינו.