כיצד יראה העולם שלנו

טעות לחשוב שהויכוח הזה נוגע רק לאנשים שנולדו עם נטיה מינית לבני מינם. הויכוח נוגע לכל מי שנולד עם תאוה מינית, תהיה תאוותו אשר תהיה. אנו עומדים בפני מהפכה רדיקלית. אלימה ורדיקלית לא פחות מהמהפכה הקומוניסטית, אפילו יותר. מה שנחשב לאלמנטרי לפני עשרים שנה, היום הוא מוקצה מחמת מיאוס בעיני רבים. אבל זה לא נוגע רק ללהט"כים. התרבות המהפכנית יצרה אדם שרודף אחרי הנאות מיניות וההנאה המינית נמצאת במרכז הוויותו. אצל בני התרבות המהפכנית הזאת, משפחה היא דבר מאד לא יציב. העמדת הצאצאים הוא ערך שנדחק למקום נמוך מאד בסולם העדיפויות וזוכה לבוז מסוים, אבל הרחובות והעתונים מלאים תמונות של דוגמניות ושאר פיתויים. האיש אוכל לא מפני שהוא צריך, להפך, האכילה מזיקה לו. הוא אוכל כי התרבות והאוירה מלמדות אותו לאכול את האוכל הטעים והמזיק. האיש נמשך לנשים אחרות שלא תבוא שום תועלת מהמפגש איתן, אבל האוירה מרגילה אותו לרדוף אחריהן. ואם הוא נמשך לגברים – הוא יסטה גם אחריהם ויתגאה בכך. אצל אנשי התפישה הזאת ההנאה נעשתה מטרה בפני עצמה. התרבות העכשוית הפכה את ההנאה הרגעית לאקט אידאולוגי דתי. האדם פרי התרבות הזאת מוסת ללא הרף לחפש עוד ועוד הנאות. הוא לעולם לא יסתפק במה שיש לו. תמיד הוא ירדוף אחר התאוה. לכן, במקום ללמד את הלהט"בים להתאמץ ולהתגבר על תאוותיהם ולבנות משפחה בריאה ופוריה שתזכה לדורי דורות של נצח, החברה מעודדת אותם להשליך מנגד את הנצח, ולהתמכר ולהשתעבד לתאוה הרגעית. אבל לא רק את הלהט"בים. מבחינה זו – הכל הם להט"בים. גם הגברים שנמשכים לנשים מתרגלים שלא להתאמץ ולהחזיק את משפחתם יציבה, אלא לחפש כל העת הנאות נוספות. כאשר אדם כזה רואה אשה אחרת ומתאוה לה – התרבות לא מחנכת אותו להתגבר על תאוותו אלא להפך.

כאשר אדם חי בתרבות שבה כל אדם שמח במה שיש לו, הוא מתחתן כי הגיע לגיל שבו הכל מתחתנים ומוליד ילדים כי כך הכל עושים, תהיינה הרבה פחות בעיות. אדם לא יתחתן בגלל התאוה אלא פשוט כי צריך להתחתן, ואז לא משנה עם איזו נטיה הוא נולד – הוא ישא אשה ויקים משפחה לתפארת.

אבל כאשר התרבות מראה לאדם (ולצורך העניין לא משנה איזו נטיה יש לו) הרבה יותר פיתויים והרבה יותר גרויים ממה שהוא צריך, כאשר התרבות מלמדת אותו לרדוף עוד ועוד אחרי תאוותו ויצריו, הוא לעולם לא ישיג את כל הפיתויים ולעולם לא יהיה מאושר. מי שכל הזמן מראים לו מה היה יכול להיות אילו.... תמיד ישאר עם טעם של אכזבה בפה. אדם עם נטיה שאינה בונה את העולם, שב"ה  הצליח להתגבר עליה ולשאת אשה ולהוליד ילדים, אבל כל היום הוא קורא בעיתון מה היה יכול לקבל אילו היה הולך אחר יצרו. אך טבעי שהוא מסכן, לפעמים עד כדי התאבדות.

זה נוגע לא רק ללהט"בים אלא לכל האוכלוסיה. בחברה שלנו יותר  משליש מהזוגות המתחתנים מתגרשים! זה מצב איום ונורא. ממה הוא נובע? הוא נובע מהרבה גורמים, אבל בין השאר מכך שכל הזמן מראים לאדם מה היה אילו... ומה הוא היה יכול לקבל באופן תיאורטי. אז כולם אומללים. אף אחד לא מאושר עם המשפחה שיש לו. כל אדם רודף כל הזמן אחר האושר המדומה שלא יושג לעולם.

 האומללות של האנשים נובעת לא ממה שמונעים מהם, אלא מהפיתויים שמראים להם והם לא יושגו לעולם.