מה האנשים האלה מסוגלים להביו

במחקר שפרסם ד"ר אדיר אדלר בווינט, (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5579994,00.html). הוא מתאר בעלי נטיות חד-מיניות שמצליחים לחיות עם נשים. הוא מתאר שם שהחברים שלהם כועסים עליהם כי זה הורס להם את הסדר העולמי ואת תפישת העולם.

(כנראה שווינט עצמם הסכימו לפרסם, משום שהמאמר יוצא מנקודת הנחה שבסופו של דבר צריך לתת לכל זוג לחיות איך שהם רוצים).

הוא מתאר שם את הכעס של הסביבה על הזוגות האלה: "הגברים תמיד מוצגים בתור נצלנים, שקרנים ובוגדניים, ואילו הנשים מוצגות כמי שנוצלו, כחסרות שליטה בחייהן וכאומללות. "את חיה בהכחשה, זרקי את האגואיסט מיד", "בעלך מחזיק אותך בתור תעודת נישואים", "אתה כמו איזה ייצור כלאיים שרוקד על כל החתונות"".

לטענתו, החברה הפרוגרסיבית לא מקבלת אדם שחי כך, כי הוא מחזיק את האשה רק כדי להרגיש גבר. מעניין שלהחזיק ילדים רק כדי להרגיש משפחה זה בסדר גמור. גם להחזיק אשה כדי לספק את המשיכה הרומנטית והמינית שלך זה מצוין וזה לא ניצול. אבל לחיות עם אשה כדי להרגיש גבר – אוי ואבוי. (גם אם בסופו של דבר אתה מתפקד כגבר).

כי מה שהורס להם את מבנה העולם שהם בנו, הורס את התיאוריות, ולכן הוא רע.

אז גם הם מכירים בצורך לבנות עולם מסודר. ולא רק בזכות לחופש. יפה וטוב.

כי במאמר פרוגרסיבי אחר בווינט (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5069745,00.html), נתפש גם גידול ילדים כמעשה אגואיסטי ולכן פסול. מעניין הביטוי של מושא הכתבה: "אנשים מביאים ילדים ולא מבינים שזה דבר אגוצנטרי. הם חייבים מישהו שימשיך את זרעם ושמם כשהם יזדקנו". מעניין שהיא אפילו לא מסוגלת להבין את העניין. היא לא מעלה על דעתה שמישהו רוצה ילדים שימשיכו את העולם אחרי מותו. למה שמישהו יחשוב על אחרי מותו? באופן אוטומטי נפלט לה "כשהם יזדקנו". כי היא פשוט לא מסוגלת להבין את כל העניין. אז יצא לה אבסורד כזה "שימשיך אותו בזקנתו", למה צריך להמשיך אותו בזקנתו? בזקנתו הוא עוד חי. אבל היא פשוט לא מבינה שמישהו חושב על אחרי מותו.

(גם כאן, כמובן, אם אתה חי עם בן מינך ורוצה ילדים כדי להרגיש כאילו אתם משפחה – איש לא יעז להתנגד או להגיד שאתה אגוצנטרי. ובכלל, אם אתה חושב על מה שיהיה במהלך חייך שלך ובעולמך שלך – אתה לא אגוצנטרי. רק אם אתה דואג למה שיהיה אחרי מותך אתה אגוצנטרי).

וכאן אנו שבים אל הדוגמא שפתחנו בה. מי שמותח בקורת על האיש הזה לא מבין שהאיש לא מחפש תעודה שהוא גבר. הוא גבר, והוא מחפש משפחה, ילדים, צאצאים. המשכיות. אבל מי שחושב רק על מה שמתחת לאף פשוט לא יכול להבין את זה.

ואז מדברים על כך שילדים הם צורך רגשי של האדם. מה רגשי, לעזאזל. זה לא צורך רגשי. זה צורך קיומי. כדי שהאדם יוכל להתקים גם אחרי מותו. כי בלי זה – הן הוא עץ יבש. לא בגלל הרגשות שלו. אבל מה האנשים האלה מסוגלים להבין? הם מבינים רק רגשות ותחושות סובייקטיביות. הם חיים בתוך הבועה הפנימית של הבטן שלהם. הם אפילו לא מסוגלים להבין שיש עולם בחוץ.