בשביל הביחד
שבוע לאחר השחרור ממצרים, עם ישראל מגיע למבוי סתום: הים מקדימה, המצרים מאחורה, ושום מוצא לא נראה לעין. עם ישראל מרים את המבט ופונה לאביו שבשמים. ה‘ אומר להתקדם, ועם ישראל קופץ למים - למסך השקוף, שנקרע כשעוברים דרכו. שביל יבש לחלוטין נפרש לעיניהם, ”והמים להם חומה מימינם ומשמאלם“.