פוליאמוריה – לא המילה האחרונה

לא נביא אנוכי ולא אדם פסימי, ובכל זאת כפי הנראה, לא ירחק היום ועל אדמת הקודש ייערכו כנסים "מקצועיים" שמעודדים גילוי עריות בין קרובי משפחה כחלק מחיזוק מערכות היחסים התוך-משפחתיים ויחסי מין בין בני-אדם לבעלי-חיים כחלק מחיזוק הלכידות הקוסמולוגית.

והאמת, שלמה לא? נתעכב רגע מול השאלה התמימה, נביט לה בעיניים וננסה להסביר מה הבעיה ביחסים בהסכמה בין אדם לקוף, שלא לדבר על בין אח לאחותו. נכון, זה מזעזע את האינסטינקט הטבעי שעוד לא הושחת, אולם אל לנו לבנות עליו את טיעונינו. רק עד לא מזמן אנשים נעו במקומותיהם בחוסר נוחות לשמע הרעיון של משכב זכור. גם לבוש מינימליסטי ויחסי אישות בין שניים שאינם נשואים היו טאבו עד שנפרצו. כל רעיון מוזר והזוי, יוגדר ככזה כל עוד לא הושמע מספיק פעמים. הכול יכול להיות לגיטימי ונורמלי, תלוי כמה פעמים יחזרו עליו וכמה פעמים יהפכו בו המוחות.

אין שום הבדל מהותי בין כל התופעות הללו. השאלה היחידה היא האם יש לנו עוגן על-אנושי נצחי או שלא. והיה ולא, הזרימה תהפוך לסחף. בכל פעם תצוץ נקודת שפל חדשה, אולם העניין כלל אינו זהות הקווים החדשים שנחצו אלא המגמה. והיא החלה את תנועתה לפני כמאה שנה – כריאקציה לדיכוי אנטי-טבעי בעולם הנוצרי, הסולד בעומקו מחיי עולם החומר, שלפי הפילוסופיה הנוצרית בחטא יסודו – ולא מפסיקה. היא גם לא תיפסק אם לא יקרה משהו. אם לא תגיע מגמה הפוכה מנגד.

כל עוד לא יהיה ברור – קודם כול לנו – למה לא, אצל לא מעט אנשים, סימן השאלה יהפוך עד מהרה לסימן קריאה רועש. התשובה הטבעית באזורנו לשאלה "למה לא" היא "כי ה' אמר". וזו תשובה נכונה, אבל לא עבור כולם. לא כל אחד יסתפק בה, גם מבין אלו המקבלים עליהם עול מלכות שמיים. השאלות מנקרות, חופרות עד כאב פתח לעולמות חדשים.

כצעד אחד מבין הצעדים במגמה ההפוכה, במטרה לתת מענה עומק אמוני ולחשוף פסגות שמעבר למבט אנושי טבעי, קיבצתי סוגיות יסוד במרחבי עולם המשפחה, חידדתי את שאלותיהן ושלחתי לחמי על פני המים. 79 מאמרים קצרים, מעמיקים ומשמעותיים של רבנים ורבניות, אנשי ונשות מקצוע ובעלי ובעלות סיפורים אישיים, בנושאים: תהליכי העומק שבשורש ההתפוררות בעולם המשפחה, למה איש ואשה, רווקות, חתונה, חוסר הדדיות בנישואין, ילודה, גירושין, מבית ומחוץ ו...כן, גם כיסוי ראש – נושא משפחתי שחייב הסברי עומק. רק על נושא זה ישנם באסופה ארבעה כיווני עומק, שני שיתופים אישיים, סקירה הלכתית ופתרון מפתיע.

האסופה הזו תוכל להעניק מילים לאינטואיציה הבריאה והאילמת לעתים, וכן כלים להתמודדות עם השאלות, הדעות והמתקפות. המאבק לא יתום עם לידתה, אולי להיפך, נהיה חייבים להמשיך ולהתעסק בעצמנו ולברר את הסוגיות הקיומיות הללו – מהי משפחה, מה חשיבותה, מהם נישואין, מהם מטרתם, אילו קשרי חיים יכולים להיכלל בהם, מדוע קשר בין איש ואשה חייב את מסגרת הברית המחייבת, מה מקומם של הילדים בכל הסיפור ועוד. המאבק על דמותה של המשפחה ועל עתיד העם הוא של כולנו ועל כולנו, לאיזו חברה ייוולדו ילדינו וילדיהם.

לא בן נביא אנוכי אלא אדם מאמין. אין לי שאלה לרגע מי ייתן את המילה האחרונה והנצחית, איך יוכרע המאבק על עם הקודש. השאלה רק מתי, איך ודרך מי. וכל אחד מאיתנו נקרא לדגל.