מחבר: הרב איתי אליצור
אותם ארגונים וקהילות שמבקשים לצעוד השבוע בירושלים, כדי לכפות את הנורמות שלהם על הרחוב הציבורי, מאשימים את מתנגדיהם בכך שהם פוגעים בשוויון ומקפחים אותם. כמו כן הם מאשימים את מתנגדיהם בכך שהם שונאים אותם בגלל שהם שונים.
אין האשמה יותר מופרכת ויותר רחוקה מהאמת.
דווקא אנחנו, אנשי תנועות המשפחה, מאמינים בשוויון ומקבלים כל אחד. דווקא אנשי תנועות המשפחה מאפשרים לכל אחד להתחתן. אנשי תנועות המשפחה מתייחסים לכל הגברים בשוה, ומאמינים בכך שכל גבר באשר הוא גבר יכול וצריך להתחתן, כלומר לשאת אשה ולהוליד ילדים באופן טבעי. דוקא אנשי תנועות המשפחה מאמינים בכך שכל אשה באשר היא אשה יכולה להתחתן, כלומר להנשא לאיש וללדת ילדים באופן טבעי. אנחנו מאמינים ביכולתו של כל אדם לשלוט בעצמו, ואנו מאמינים בשוויון.
אנחנו אוהבים כל גבר ומזמינים אותו לשאת אשה. אנחנו אוהבים כל אשה ומזמינים אותה להנשא לאיש. איננו שונאים אף אחד.
מי ששונא את האנשים האלה ופוגע בזכויותיהם, מי שמפלה את האנשים האלה לרעה, הוא מי שמייאש אותם ומלמד אותם שהם לא יכולים להתחתן כאחד האדם. מי ששונא את האנשים האלה הוא מי שרותם את האנשים האלה לאג'נדה שלו, ובשביל האג'נדה הזאת הוא מלמד אותם לא להתחתן לעולם, אלא לחיות בבית עם בר מינם.
למה מייאשים את האנשים האלה? איזו אג'נדה רוצים לקדם?
אלה שצועדים השבוע בירושלים מבקשים לקדם את סדר העדיפויות המעוות, לפיו יותר חשוב שאדם יחיה עם בן זוג שהוא נמשך אליו, מאשר שיגדל את בניו הטבעיים ויגדל שושלת שתמשיך אותו לדורי דורות. סדר העדיפויות המעוות הזה מקלקל לא רק את חייהם של בעלי נטיות מסוימות, אלא את חיי כל בני האדם. המשפחה נהרסה, אדם עוזב את ילדיו אם הוא מפסיק להמשך לאמא שלהם (או אם היא מפסיקה להמשך אליו). הפכנו לחברה מעוותת שחיה בתוך תשוקות ובתוך תאוות. הפכנו לחברה מעוותת שבה יש ברחובות תמונות של דוגמניות בבגדי ים, הפכנו לחברה מעוותת שבה אנשים לא שומרים נאמנות לנשיהם, ונשיהם לא נאמנות להם. הפכנו לחברה מעוותת, שבה כל ספר, כל סרט, כל עיתון וכל שיחה, סובבת סביב גירויים מיניים. אנחנו עוזבים את הנצח ושוחים בתוך היצר. מתוך כך – גדלים אנשים שמעדיפים חיי תשוקה ומשיכה על פני גידול שושלת בנים ובני בנים לדורות.
ובתוך כך, אם בא מישהו ואומר שכל הגברים שוים וכל הגברים צריכים להתחתן – מאשימים אותו שהוא שונא אותם ומפלה אותם.