מחבר: ד"ר חנה קטן
יתכן והיא מגיעה לאלי לאחר עשר שנים בהן הדירה רגליה ממרפאות נשים. והיא יודעת, גם יודעת,
שהתורה הקדושה צוותה עלינו 'ונשמרתם לנפשותיכם.'
אבל היא חשבה שלאחר ששנות הפריון חלפו, אז מקומה של רופאת הנשים התגמד עד שנעלם כליל.
ואני מספרת לה שהגוף שלה הוא מלכות. ממש. וכמה חשוב לשמור עליו- על כל רמ"ח ושס"ה ולבצע
בקורות לפני שהאיברים מתחילים 'לדבר'. זאת רפואה מונעת.
כן, גם רופאה קונבנציונלית יודעת גם יודעת לתת הדרכה לשמירה על בריאות נאותה- על תזונה
מאוזנת, ופעילות גופנית מותאמת, ועל שיטות הרפיה לגוף לנפש. אבל היא לא פותחת לי הזדמנות.
אני בעצם נמצאת בעמדת 'מכבה האש'. היא פונה כשקורה משהו חמור. כשהגוף מבקש תשומת לב.
כמה חבל...יש בדיקות רוטיניות שחשוב לעשות מידי תקופה. אני מציידת אותה ברשימה הזאת,
הכוללת בדיקות דם, מדידת לחץ דם, בדיקה גינקולוגית, אולטרסאונד, רופאת עור, וכו'.
בריאות שלמה! ונתראה בעוד חצי שנה.
יתכן והיא הגיעה לשימור פריון. היא רווקה בת 35. ומייחלת לכניסתו של הנסיך לתסריט חייה. והוא
בושש מלהגיע. היא לא תוותר עליו. היא רוצה בית יהודי כשר של אבא ואימא וילדים שמחים. היא
תמתין ותתפלל ותשתדל ובמקביל- תבקש מענה לביציות האוזלות ללא רחם משחלותיה. אולי נוכל
לאסוף אותם, לשאוב אותם, ולהקפיא אותם לקראת זוגיות שתגיע בהמשך. כך היא תרפה מהמתח
שאופף אותה, בלא משים, וחוסם כל אפשרות לקשר אמתי. החומה הזאת של 'מה יהיה עם הפריון
שלי.' חייבת להיבקע. אני נותנת לה הדרכה ראשונית לבדיקות , מסבירה קצת על התהליך, ומברכת
אותה בברכת הדרך. [ובמקביל- מוסרת לה מספר נייד של שדכנית].
שמירת הריון
יתכן והיא הגיעה לביקורת של הריון מאותגר. היא נחה בבית בשמירת הריון. זה מצב נדיר. אנחנו
מאמינים שדווקא נכון לאשה להיות פעילה בהריון. אבל יש מצבים מסוימים שבהם השכיבה מומלצת.
חלק מהקריטריונים לשמירת הריון נקבעו על ידי, אפילו. מדובר בשליה נמוכה, בלחץ דם גבוה,
בהריון מרובה עוברים, בהיפרדות שליה משמעותית, ועוד. והיא מגיעה כעת לביקורת של הריון
בסיכון גבוה, במרפאה הייעודית לכך, עם אפשרות לניטור עוברי רציף במוניטור, ובדיקות דם, ובדיקת
רופאה, והנחיות לגבי נטילת תרופות. בקורת זאת מאד חשובה כדי למנוע סיבוכים בהמשך ההריון,
וכדי לתזמן את הלידה בשעה טובה ומוצלחת. אבל האמת היא, בינינו, ש'אם ה' לא ישמור הריון, שווא שקדה הרופאה'...
שמירת משקל
ואולי זאת בחורה עם שחלה פוליציסטית, שמבקשת לשפר את מצב הפריון שלה מבלי לתת את הדעת על המצה במטבולי הנלווה אליו. היא לוחצת עלי לתת לה תרופה שתגביר ביוץ. למה? כי כך שמעה מחברתה, או קראה בפרום, או כך יעצה לה 'מטפלת בשיאצו'.
ואני מציעה לה להניח את כל התרופות בצד...הן לא סוכריות. הן פוטנטיות ומסוכנות. ובמקום, אני מגישה לה חלופה של תכנית לירידה במשקל, המורכב מפעילות גופנית ודיאטה מיוחדת לנשים עם שחלה פוליציסטית, אולי גם תוספים הקשורים לירידה בסיבולת של הגוף לסוכר.
היא מגיבה בפרצוף חמוץ. אבל זאת טובתה. והכל בעתו ובזמנו. היא תכין את המשכן לעובר העתידי, וכך ההריון יגיע אל תוך גוף בריא.
שמירה על הצלקת
ויתכן והיא כעת עברה ניתוח קיסרי- מזל טוב!@ והרופאים בקשו ממנה לשמור שמא תהרה בשנה הקרובה. זה עלול להיות מסוכן עבורה. היא מאד לא רוצה. הרי 'מים גנובים ינתקו'. אבל אני מסבירה לה עד כמה חשוב להניק. ועד כמה חשוב לשמור על הצלקת הניתוחית שלא תיקרע חס ושלום בהריון הבא. ושבמקרה שלה- ביטולה היא קיומה. והיא מקשיבה, ולאט לאט נכנעת לעצה הרפואית.
ויש שמירת מצוות.
לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתך באהבה . זוהי שיטת חמשת ה'ת' שאני דוגלת בה.
במרכז השולחן הטיפולי בחדרי ניצבת, במלוא הדרה- התפילה. בלעדיה, לא ניתן לצפות לישועות.
לאחריה ניצבת האמונה- אני אקרא לה תודעה. להאמין שהכול בידיו יתברך. ורק אחר כך יגיע התזונה הבריאה, ולאחריה בריצה תצטרף התנועה – פעילות גופנית נמרצת, ורק אחרון בתור, ולא ממש חביב, יגיע תורו של התרופות.
שנזכה לבריאות שלמה בגוף ובנפש, לעבדו יתברך בל מאודנו.