החוק לשימוש בזרעו של נפטר

במהלך מלחמת שמיני עצרת נחשפנו לכך שבכנסת ישראל מקודם חוק לשימוש בזרעו של נפטר תחת הכותרת של עזרה למשפחות השכולות. כאשר בחנו את החוק גילינו שמדובר בחוק שכלל לא עוסק בחיילי צה"ל אלא בכל אזרחי מדינת ישראל. כדרכו של השמאל מדובר בניצול מצוקות למטרות שינוי מדיניות, שבסופו של דבר יוצרות מצוקות עוד יותר גדולות. לצערנו גם חברי כנסת לאומיים הנאמנים לערכי המשפחה לא הבינו את המשמעות של החוק.
לפני כינוס ועדת הבריאות פרסמנו במהירות דף עמדה ראשון ולאחר מכן השתתפנו בדיון בו התחלנו להציף את הנזקים שהחוק במתכונתו הנוכחית יכול לגרום.  לקראת הדיון הנוסף הוצאנו דף עמדה נוסף, המפריך את הנחת היסוד של החוק בדבר "הרצון המשוער" של כל גבר להביא ילד יתום מזרעו. 
ברצוננו להדגיש שלו היה מדובר בחוק העוסק רק בחיילי צה"ל המסדיר את בחינת ההסכמה בשרשרת החיול, לא היינו מתנגדים לחוק. על אף שאנו סבורים שמבחינה מוסרית אין זה נכון להביא ילד יתום לעולם. כל עוד החוק עוסק בכלל אזרחי המדינה ולמעשה מפקיע את זכותם על גופם, ומאפשר לקצור מהם זרע ולהביא ילדים מזרעם ללא רשותם המפורשת, אנו נתנגד לחוק בכל תוקף.

עדכון אדר ב' תשפ"ד (03/24):
הצלחנו להוסיף תיקונים רבים להצעת החוק, ובכללם את הקביעה כי קצירת הזרע והשימוש בו לבקשת הורי הנפטר תיעשה רק אם הוא נתן לכך את הסכמתו מראש בכתב בחייו. אולם ביחס לשימוש בזרעו של הנפטר על ידי בת זוגו תבעה חה"כ מירב בן ארי לאפשר לה לעשות שימוש גם בלי הסכמה מראש. היות וכל יתר חברי הכנסת שוכנעו שאין לקצור זרעו של אדם ולעשות בו שימוש בלי הסכמתו המפורשת, קידום החוק נעצר ושתי יוזמות החוק הודיעו על כך שהן מפסיקות לקדם את החוק. 
מכתבה של חה"כ קטי שיטרית  מכתבה של חה"כ מירב בן ארי
כמו כן במהלך הדיונים בוועדה התברר כי השימוש בזרעו של נפטר כרוך בכריתת אשך דבר האסור הן הלכתית והן חוקית. הגשנו עתירה לבג"ץ בו תבענו שיורה למדינה להפסיק את קצירות הזרע הנעשות בניגוד לחוק. למעקב על העתירה..

תשובת המדינה  החלטה   פרוטוקול 

 בעקבות החלטת בית המשפט נאלצה המדינה להשיב לשאלות ששאלנו :
תשובת המדינה , תגובתנו  
בעקבות זאת התקיים דיון שני בו שופטי בית המשפט ובמיוחד השופטת דפנה ארז ברק דחקו במדינה ליצור לפחות מרשם בו גברים יוכלו להצהיר שלא יעשה שימוש בזרעם.
המדינה סרבה. מסמך פרוטוקול הדיון השני
אנו ממתינים להחלטת בית המשפט